שלב הצגת הראיות הסתיים

ב-18 בנובמבר 2020 התקיים במגדבורג היום ה-21 למשפט הנאשם בפיגוע בהאלה. הסוציולוג מתיאס קוונט (Matthias Quent) העיד כסוציולוג מומחה, לגבי המניעים האידיאולוגיים העומדים מאחורי התקיפה. הוא קשר את הפיגוע המדובר בהיסטוריה של ההקצנה הימנית והטרור הימני בעולם. השופטת הראשית מרטנס (Mertens) הודיעה, שלא יובאו עוד ראיות בפני בית המשפט. היום הסתיים בהצהרת סיום מפורטת של היועץ המשפטי לממשלה, שביקש מאסר עולם ולאחריו מעצר מונע (Sicherungsverwahrung) כעונש.

היום התחיל עם התייחסות לפנייה המחודשת והמתוקנת של התובעת השותפה קריסטין פייטציק (Kristin Prietzyk), לזמן את הסוציולוג מתיאס קוונט כעד מומחה. למרות חששות משפטיים מצד משרד התובע הכללי, הוסכם לבסוף לשמוע את יו"ר "IDZ יינה" (IDZ Jena). תחילה הדגיש קוונט, כי בדיון אודות המניעים לפיגוע ימני קיצוני שכזה, יש לשקול כמה רמות של התקרית: הרמה האישית, הקשרים לתנועות וכן ההקשר החברתי הכולל. הוא ציין, כי ההיסטוריה של הטרור הימני מאופיינת בהמשכיות מסוימות: האידיאולוגיה העומדת בבסיס מעשים כאלה מבוססת בדרך כלל על בניית אויבים פנימיים וחיצוניים. האויבים הפנימיים מואשמים בכך שהכניסו את האויבים החיצוניים על מנת "להשמיד את העם הטהור". רעיון זה קשור לחלקים מאידיאולוגיות אנטישמיות, כלומר, הרעיון של מזימה עולמית יהודית האחראית ל"התפרקות" העם על ידי האויבים החיצוניים. בדבריו הוא התמקד במיוחד בנרטיב הקונספירציה הימנית החדשה של "ההחלפה הגדולה", אליה התייחס התוקף מהאלה וכן התוקף מכריסטצ'רץ'. הנאשם הבהיר שוב ושוב, כי הוא חושד שמאחורי הפמיניזם הבעייתי, בעיניו, עומדים היהודים שעומדים גם כן מאחורי "הגירה המונית", אותה הוא רואה כמתקפה על "הגזע הלבן". האידיאולוגיה הזו, לפי קוונט, נמצאת באופן מסורתי בצורת החשיבה האנטישמית, הגזענית והפשיסטית. אפילו לנאציונל סוציאליסטים או לקו-קלוקס-קלאן היו פנטזיות דומות כאשר טענו, לכאורה, ל"התאבדות גזעית".

מלבד תיאור האויב כ"קבוצת התייחסות שלילית", טרוריסטים בנו גם קבוצות התייחסות חיוביות. אלה כוללות אנשים בעלי דעות דומות לשלהם, אליהם הם יפנו בהצגת האידיאולוגיה שלהם ויקוו לעורר בהם מוטיבציה לבצע פעולות חיקוי. פיגוע אינו עוסק בלחימה במובן הקלאסי, כלומר, לא במטרה לכבוש שטח. במקום זאת, מוקד הפיגוע הוא בתקשורת – מדובר במתן דוגמה, הפחדת האויבים וגיוס קבוצת תומכים נאמנה.

קוונט הדגיש את הקשרים האידיאולוגיים והמבצעיים בין פיגועי טרור ימניים שונים ברחבי העולם – מהפיגועים באוטויה וכריסטצ'רץ' עד לאלה במינכן ובהאנאו. עו"ד פייטצ'ק (Prietzyk) ביקשה מהמומחה נקודת מבט סוציולוגית על המונח "זאב בודד", המופיע לעתים קרובות בעיתונות לאפיון הנאשמים בפיגועים כאלה. קוונט השיב כי ישנן הגדרות פוליטיות-מדעיות דימוצקות למונח זה. עם זאת, הוא ציין כי המונח מגיע מהסצנה הניאו-נאצית עצמה וקשור גם לסוג של הצגה עצמית. מונח זה מציין גם טקטיקה מסוימת, מכיוון שקשה יותר לגורמי אכיפת החוק לתפוס מבצעים בודדים המתכוננים לתקיפה בכוחות עצמם. הוא עצמו מעדיף את המונח "שחקן בודד", אך הזהיר מפני התפיסה המוטעית כי תוקף מסוג זה הוא אדם מבודד מבחינה תת-תרבותית או חברתית. אנשים כאלה, לדבריו, בכל זאת מקצינים עצמם גם ברשתות מסוימות.

לאחר הצהרתו של מתיאס קוונט, הכריזה השופטת הראשית מרטנס, כי הבקשה להתייעץ עם מומחה נוירולוגי נוסף נדחית. הבקשה הוגשה יום קודם על ידי ההגנה, כדי לנסות ולהוכיח כי הנאשם הושפע ממקרה חריף של מיגרנה במהלך ביצוע פשע. לדעתו של הסנאט, המומחה פרופ' ד"ר לייגרף (Leygraf) כבר הבהיר באופן משכנע ומקיף כי הנאשם לא סבל הפרעות תפיסתיות במהלך ביצוע הפשע. לאחר מכן הכריזה השופטת מרטנס שלא יוצגו עוד ראיות במהלך המשפט.

אחר הצהריים אמר היועץ המשפטי לממשלה את דברי הסיום שלו. התובע הפדרלי קאי לוזה (Kai Lohse) תיאר את המתקפה ב-9 באוקטובר 2019, כ"זהה לסיוט" וכינה אותה "אחד המעשים האנטישמיים הדוחים ביותר מאז מלחמת העולם השנייה". בכתב האישום, כתב היועץ המשפטי לממשלה, שהתקיפה נעשתה ממניעים גזעניים, הקשורים בשנאת זרים ובאנטישמיות. לוזה הוסיף, כי בהקשר לתנועת האינסל (Incel) ניתן היה למצוא אזכורים לאידיאולוגיה מיזוגנית. הוא טען, שעל השאלה האם הנאשם היה מבצע בודד, ניתן לענות בחיוב במובן המשפטי. במובנים אחרים לעומת זאת, התוקף בהחלטהציב את עצמו ביחס למבצעים אחרים. הנאשם קישר את ההתקפה לרצח העם של הנאציונל-סוציאליסטים: "הוא הציב את עצמו במודע במסורת העבריינים על הרציף באושוויץ״. בנוסף, הוא רצה במודע למקם את מעשהו הרצחני בסדרה של התקפות מחרידות דומות על ידי צילום ופרסום הפיגוע. הוא רצה לעודד חיקויים, וכמו במשחק וידיאו, הוא רצה להרוג כמה שיותר אנשים.

לאחר דברי ההקדמה הללו על המוטיבציה של התוקף, התובע בירקנהולץ (Birkenholz) הסביר שוב בפירוט את השלבים השונים בביצוע הפשע. לאחר מכן, התובע הציבורי הבכיר שמידט (Schmidt) התייחס בהסבריו לראיות התומכות בהצהרת שנשמעו. אירועי הפיגוע תועדו בפירוט בוידאו והוקלטו על ידי הנאשם, ובאותו האופן גם הוצגו ופורסמו על ידו. הנאשם הכחיש רק במקרים מסוימים את הנסיבות המשוערות לגבי ההיבט הפנימי (מבחינתו) של הפשע. אלה ביססו את כוונתו להרוג את מנדי ר' (Mandy R), את כוונתו להרוג בעת השלכת מטען רסס לעבר מסעדת הקבב, ואת ההריגה במקרה שלינס ז' (Jens Z) ודגמר מ' (Dagmar M). בכל המקרים הללו, משרד היועץ המשפטי לממשלה סתר את עדותו של הנאשם וקבע, כי הנאשם פעל בציפיה לתוצאות קטלניות על קורבנותיו. יתר על כן, הפרקליטות דחתה את טענת הנאשם לפיה, בעת ביצוע הפיגוע, הוא אינו היה בטוח וחשב שאולי בית הכנסת הוא בעצם אנדרטה, וגם הכריז עליה כחסרת משמעות ביחס לתכנון הפשע.

התובע הציבורי הבכיר שמידט הסביר גם, מדוע היועץ המשפטי לממשלה אינו מקבל את הבקשה להכיר בתקיפתם של איסמט תאקין (Ismet Tekin) ואפטקס א' (Aftax I) כניסיון רצח. תאקין היה על המדרכה בסמוך לחילופי הירי בין הנאשם במשטרה. לדברי שמידט, אין הוכחה לניסיון לפגיעה מכוונת מצד הנאשם, ואין להסיק אוטומטית מהמסוכנות הכללית של בהתנהגותו, שהוא התכוון בהכרח למה שעשה במקרה זה. דבר כזה היה נכון, רק אם לא היה לו ידע כלל על הסכנה הקונקרטית האפשרית לקורבן – ולכן אין זה רלוונטי אם הוא ברך על כך שדרכו נקרתה בזו של תאקין. בנוסף טען, שכלל לא הוכח שהנאשם שם לב להמצאותו של תאקין בסביבתו – הנאשם היה באותו רגע נחוש לחסל את השוטרים על מנת להצליח לברוח.

במקרה של הקורבן אפטקס, גם כן לא נמצאו ראיות להרג מכוון. הנאשם פגע באפטקס במכוניתו במהלך בריחתו, והיועץ המשפטי לממשלה רואה בכך תאונת דרכים. הייתה סיבה אובייקטיבית לעקוף במהירות בנתיב הנגדי במקום לבלום, ולכן לא ניתן להניח שהוא החליף נתיב רק מכיוון שראה את אפטקס ורצה להרוג אותו. יתרה מכך, לא ניתן לקבוע כי הנאשם החליט במהלך הנהיגה לפגוע במודע בנפגע. בשל מאפייני ההצהרות האחרות שלו, נראה שהנאשם היה מודה בניסיון רצח גזעני. גם בהקלטה הקולית של הפשע הוא לא התייחס לאירוע, אלא דיבר כל זה שברגע ההוא הוא היה עסוק בבריחה מהירה. בנוסף, כבר לא ניתן היה לשחזר את המהלך המדויק של התאונה, ולכן לא ידוע אם היה זה רלוונטי מצד התוקף מה מידת הפגיעה באדם בו פגע עם מכוניתו.

בתום יום המשפט ביקש התובע הפדרלי לוזה מאסר עולם עבור הנאשם. הוא הוסיף, שלדעתו חומרת אשמה מיוחדת צריכה להיקבע כחלק מגזר הדין, וכן הוראה על מעצר מונע לאחר מאסר העולם.

.הדיון יימשך ב-2 בדצמבר עם נאומי הסיום של התובעים השותפים