הנאשם כשיר להעמדה לדין

ב-3 בנובמבר 2020, היום ה -18 למשפט הנאשם מהאלה, העידו שלושה עדים מומחים וניצול מבית הכנסת, ששוב מתח ביקורת על התנהלות המשטרה. הנאשם הגיב בכעס לעדותו של הפסיכיאטר, שהצהיר שיש לנאשם הפרעת אישיות ומצא אותו אשם במעשיו. גם הפעם הגיב הנאשם בתקיפות לעדותו של ניצול מבית הכנסת, בעוד שהוא מאשר שוב ושוב את השקפת עולמו האנטישמית.

ראשית, הוזמן להעיד הרופא הבכיר במכון לרפואה משפטית בבית החולים האוניברסיטאי האלה, פרופסור ד"ר סטפן היידה (Steffen Heide), שהכין דו"ח רפואי פלילי בנוגע לפגישתו עם הנאשם לאחר המתקפה ונסיון הפיגוע. מיד לאחר מעצרו של הנאשם על ידי פקידי היחידה הטקטית של המשטרה (SEK), ב-9 באוקטובר 2019, הועבר הנאשם לחדר המיון, משום שנפגע בצווארו במהלך חילופי הירי במהלך הימלטותו. פרופסור היידה דיווח כי הנאשם קיבל תחילה טיפול רפואי ולאחר מכן עבר ניתוח. זיכרונו מאותו היום היה צלול למדי, אמר פרופסור היידה, שכן היה זה מצב יוצא דופן במהלך הקריירה בת 26 השנים שלו. הוא תיאר את הנאשם בחדר המיון כ"מופנם" ו"מתוח ביותר" מבחינה פיזית וכן פסיכולוגית. הוא ענה באיטיות יתרה על שאלות והתנהג בשיתוף פעולה, אך לא מסר מידע על הפשע. המדען הפלילי הוסיף, שבדיקת הטוקסיקולוגיה הראתה כי הנאשם לא היה תחת השפעת אלכוהול, תרופות או סמים.
במהלך החקירות, הנאשם לא גילה כוונות אובדניות ובהתאמה, לא היו כל ראיות לכך שפצעיו של הנאשם נגרמו על ידיו, כפי שנטען מוקדם יותר על ידי גורמים מה-SEK.

לאחר מכן, הצלם והמעצב הגרפי ולנטין ל' (.Valentin L) בן ה-31 תיאר כיצד הוא חווה את המתקפה.
ל' היה אחד המארגנים של קבוצת יהודים שנסעה מברלין להאלה, כדי לבלות את יום הכיפורים בהאלה ב-9 באוקטובר 2019.  בתחילה, ולנטין ל' הצהיר כי לא העיד קודם לכן כי חשש ולא מצא את האומץ לעשות כן. הוא ביקש "להרחיק את המתקפה" מעצמו. רק במהלך המשפט ואחרי הצהרות התובעים השותפים, הוא הבין את חשיבות מתן העדות ולכן שינה את דעתו וכעת הוא מעוניין להעיד במשפט.

במהלך טיול משותף, בערב שלפני המתקפה, במרכז העיר האלה, הקבוצה הרגישה בטוחה ו"בבית"; ל' תיאר את היום כ"נפלא." לכן, לדבריו, היתה המתקפה, שהתרחשה במהלך הקריאה בתורה בבית הכנסת, כה בלתי צפויה. בתחילה, הוא לא האמין ש"משהו רע" קרה ואז הוא חשב שמישהו רוצה להפחיד אותם או לפגוע בהם. הוא לא רצה לתת לזה לקרות וניסה לעודד תקווה בנוכחים. לאחר מכן, באי בית הכנסת ניסו לחסום את הכניסות למבנה. באותו הזמן, הוא עוד לא ידע שמישהו נהרג. הוא תיאר את הצורך לעזוב את בית הכנסת לאחר הפיגוע כ"מכונן", מכיוון שמשמעות הדבר היא חילול  מצוות יום כיפורים ובית הכנסת סימן עבורו ביטחון.

כמו תובעים רבים אחרים, העביר ל' ביקורת על התנהגות המשטרה ואמר כי הם "נקרעו" ו"הושפלו" על ידי כוחות המשטרה מחוץ לבית הכנסת. "לא רק מנקודת מבט חומרית", המשטרה נראתה לו "מאוד לא מוכנה", מה שגרם לו להרגיש עוד יותר חסר ביטחון. הוא חש את הפחד וחוסר הוודאות של השוטרים והוא "הושפע עמוקות", לדבריו, מן ההבנה שהקצינים פשוט לא ידעו כלל "מהם חגים יהודיים".

הוא היה "מאושר להפליא" לדבריו, להגיע לגרמניה כפליט בשנת 2005 וחווה "הרבה אהבה בחברה". חשוב להבין את הבעיה כבעיה חברתית, הדגיש ולנטין ל', "את האנטישמיות ניתן לראות כמחלה, אך לא כמחלה של היחיד, אלא של החברה" אמר, והוסיף כי אנטישמיות מתפשטת בחברה כמו גידול ממאיר. זה היה לפני שנים, כך טען,  שהיהודים והתרבות היהודית בגרמניה דוכאו. לאחר הפיגוע החל לארגן אירועים יהודיים נוספים "לכלל החברה". הבעיה טמונה "בכולנו ולא בתוקף" ו"התוקף באופן פרטני הוא רק כלי, בו משתמשת הבעיה החברתית הכוללת", אמר ולנטין ל'.

שוב, ניסה הנאשם לקומם את העד דרך שאלותיו ומיד לאחר הצהרתו של ולנטין ל', שאל אותו, האם ל' יודע מה עשו "הבולשביקים היהודים" למדינת הצאר הרוסית. "כן, זה נמצא בספרי ההיסטוריה," ענה ולנטין ל' בקצרה.

לצורך הערכת כשירותו הפסיכולוגית של הנאשם לעמוד למשפט, כנאשם בעבירה פלילית, הכין הפסיכיאטר והנוירולוג, פרופסור ד"ר נורברט לייגרף (Norbert Leygraf), דו"ח פסיכיאטרי. בעדותו ציין פרופסור לייגרף, כי הנאשם שיתף פעולה בחקירה רק על מנת להימנע מלהצטייר בפומבי כחולה נפש. הוא תמיד ניסה להעביר את המסר, שהמעשה שבצע אינו קשור לבעיות האישיות שלו. במהלך החקירה הוא סיפק מעט מידע רק אודות הפשע והרשעותיו הפוליטיות.

במהלך החקירה זיהה פרופסור לייגרף בסטפן ב', נטייה ל"חשדנות פרנואידית בסיסית". הנאשם העלה את תחושותיו שהוא "נשלט" וש"מרגלים אחריו על מנת לפגוע בו". "חוסר אמון בסיסי" לדברי הפרופסור, מונע ממנו לבנות יחסי אמון עם אחרים. בנוסף טען פרופסור לייגרף, שיש לנאשם גם תכונות המקבילות לאלה המופיעות בספקטרום האוטיסטי. עם זאת, אבחנה זו קשה לביסוס במיוחד בבגרות, מכיוון שתסמיניה לרוב מוסווים.

המומחה אמר, כי הנאשם הראה ליקויים משמעותיים בתגובותיו הרגשיות וכן הראה סימנים של הפרעת אישיות חמורה. הוא לא הביע כל תחושת זעזוע, ולא הצטער על מעשיו. הוא תפס את מות הנרצחים כ"נזק משני" בלבד. הנאשם היה מעל לכל מוטרד, משום שלא הצליח ליישם את תוכניתו כפי שקיווה. לייגרף מניח כי הנאשם ינהג כך שוב, אם יתאפשר לו הדבר.

עוד העיד הפרופסור, כי הנאשם דיבר "באופן מקיף" על הרשעותיו האנטישמיות, ב"להיטות לחלוק את דבריו" וב"גאווה מסוימת" על הידע שרכש. הוא הגיב לשאלות קריטיות באיום על סירוב להמשיך בחקירה. ביום השלישי, הנאשם סיים את החקירה ב"קללות רמות".

עוד אמר; כי הוא מניח שהנאשם "מעולם לא התנהל מול אף אחד באופן אישי" ושלא היה לו קשר עם סייענים כלשהם באופן מקוון וכן באופן לא מקוון. הוא רק הרגיש שהוא שייך ל"קבוצה מפוזרת של גברים לבנים". היה זה ברור שהנאשם תופס את העובדה, שהוא לא מצליח ליצור מערכת יחסים עם אישה, כ"פגם מביש".
המומחה הגיע למסקנה, שלמרות המאפיינים הבולטים המתוארים, לא היו שום אינדיקציות למחלת נפש מצד הנאשם וניתן להניח שהוא אשם.
פרופסור לייגרף סיכם ואמר: "מנקודת מבט פסיכיאטרית, לא נמצאה אי כשירות נפשית להעמדה לדין".

לפני עדותו של פרופסור לייגרף, הציגה הפסיכולוגית ליסה ג'ון (Lisa John) את חוות דעתה כמומחית, על היכולות הקוגניטיביות ואישיותו של הנאשם, שכתבה כהכנה לדו"ח של פרופסור לייגרף. הבדיקה הפסיכולוגית שלה אישרה את תוצאות הבדיקה הקלינית של פרופסור לייגרף. במהלך פגישה של שלוש וחצי שעות עם הנאשם, ג'ון הבחינה כי הנבדק מנסה להסתיר תכונות אופי לא מקובלות ולא נעימות. היא גם הבחינה, שבמהלך הבדיקה הנאשם התבטא בצחוק "לא מותאם" ו"מוגזם", לדבריה.

הנאשם כעס מאוד על הדיווח הפסיכיאטרי של פרופסור לייגרף. במספר הזדמנויות הדגיש כי ברצונו לנקוט עמדה, שכן הוא חש שהוצג בדו"ח בצורה שגויה. זה הרגיז אותו במיוחד בגלל שהעיתונות מיד תפיץ את הבשורה, לטענתו. לדוגמא, בדו"ח צוין כי בבעלותו אוסף של חומרי פורנוגרפיה, ובעיניו זה לא בסדר לטעון כך או לקרוא לזה כך, כי הוא אסף רק תמונות אנימה, לטענתו. עוד הוסיף, "כל תעשיית הפורנו האמריקאית היא יהודית" והוא לא רוצה שיסתמן כל קשר בינו לבינה, זה "פוגע בכבודו כאנטישמי". בנוסף, התנהגותו לא פורשה כהלכה לטענתו: למרות שזה נכון שהוא אכל שימורי דגים כל יום במשך זמן מה בשנת 2015, זה לא היה סימן להפרעה על הספקטרום האוטיסטי, שכן היה זה חלק מהכנותיו למלחמת אזרחים המתקרבת.

בתחילת יום המשפט התייחסה השופטת המכהנת מרטנס (Mertens), להחמרת ההגבלות בנושא היגיינה בבניין בית המשפט וציינה כי עקב התפתחותה הנוכחית של מגיפת הקורונה, ייתכן שיהיה צורך להגביל את המושבים המוקצים למבקרים ולעיתונות בעתיד. המשפט יימשך ב-4 בנובמבר.