מאסר עולם למחבל מהאלה

ב-21 בדצמבר 2020, לאחר הליך משפטי שנמשך יותר מחמישה חודשים, התוקף מהאלה נידון למאסר עולם עם מעצר מונע לאחריו. בנוגע למעשים השנויים במחלוקת נגד איסמאת תאקין (İsmet Tekin) ואפטקס איברהים (Aftax Ibrahim), לא הצליח בית המשפט לבסס ולקבוע כי מדובר בניסיון לרצח. לאחר פסק הדין, קיימו כמה נציגים של התובעים השותפים ויועציהם המשפטיים מסיבת עיתונאים, בה הביעו את אכזבתם מפסק הדין.

השופטת הראשית אורסולה מרטנס (Ursula Mertens) החלה את היום האחרון במשפט בקריאת פסק הדין: הנאשם נידון למאסר עולם. הוא מואשם ברצח בשני מקרים, בניסיון לרצח ב-66 מקרים ובפשעים נוספים. בית המשפט מצא את הנאשם אשם במלוא חומרת הדין והורה על הכנסתו למעצר מונע לאחר מאסר העולם. לא היו כל ספקות באשר לאשמתו.
השופטת המכהנת נימקה את פסק הדין והזכירה את שני קורבנות הרצח, יאנה ל' (.Jana L) וקווין ס'
(.Kevin S): יאנה ל' חיה עד גיל 40 בלבד והיו לה חברים רבים. היא אהבה מוסיקה ושרה במקהלה בהאלה. קווין ס' נהנה מכדורגל, היה לו בית אוהב ובדיוק לפני שנרצח התחיל עבודה חדשה ומשמעותית עבורו.

ההתקפה על בית הכנסת הוגדרה, מבחינה משפטית, כניסיון רצח ב-51 מקרים נפרדים. בניגוד לאופן שבו ההגנה הציגה את הדברים, הנאשם החל מיד לבצע את פשעו (כלומר, למרות שלא הצליח לפרוץ את דלת בית הכנסת, עצם הניסיון לפרוץ אותה, במקרה הזה, נחשב כניסיון לרצח של כל מי שהיה בבית הכנסת, באותה העת).
בנוגע להתקפה על מסעדת הקבב, בית המשפט מצא את הנאשם אשם ברצח (של קווין ס') ואשם גם בניסיון לרצח בארבעה מקרים. עצם השלכת מטען החבלה על המסעדה, כבר בעצמה היוותה ניסיון רצח של כל חמשת הנוכחים בה. המעשים השנויים במחלוקת נגד איסמאת תאקין ואפטקס איברהים לא הוכרו בידי בית המשפט כניסיונות לרצח. תאקין, הבעלים של המסעדה, היה בטווח הישיר של חילופי האש בין המשטרה לנאשם. עורך דינו, אונור אוזטה (Onur Özata), ביקש להתייחס למקרה זה כניסיון רצח. לעומת זאת, התביעה וכן ההגנה הפדרלית הכחישו כוונה להרוג במקרה זה.
השפטת מרטנס פנתה ישירות לתאקין: "גם אתה היית בסערת הכדורים, וחייך אכן היו בסכנה. גם אתה קורבן להתקפה הזו". למרות זאת, לא ניתן להוכיח, במובן המשפטי, כי הייתה כוונה להרוג. כלומר, לא ניתן היה להוכיח כי הנאשם ידע על נוכחותו של תאקין שם באותו הזמן ולא ברור אם כיוון את נישקו ישירות אליו. בנוגע לפשע שבוצע נגד אפטקס איברהים, אמרה השופטת המכהנת כי לא ניתן לקבוע, כי הנאשם פגע בו במכוון. התנגשות עם הרכב לא הייתה מעניינו באותו הרגע. מכיוון, שהיא הייתה מגדילה את הסיכון להיתפס בשל האטה. על פי עקרון הספק, לא ניתן לשלול כי הנאשם קיבל את זה כמובן מאליו, שהוא יצליח להימלט ללא כל בעיה ולא ציפה לפגוע במישהו במכוניתו. לכן, המעשה מוערך רק כפגיעה רשלנית.

בשלב נימוק והצדקת פסק הדין, נתנה השופטת מקום רב לסיפורים האישיים של הנפגעים. היא הזכירה את המניעים האנטישמיים, הגזעניים והמיזוגניים של התוקף. אך עם זאת, נותר ספק אם בית המשפט מסוגל להבין את ההשלכות הפוליטיות של התקיפה. הטרמינולוגיה הושטחה ברגעים רבים, כלומר, במקום להגדיר את המניעים במונחים הברורים, כללה השופטת מרטנס את המניעים האידיאולוגיים של התוקף תחת הקטגוריה כללית של "מיזנטרופיה". לפיכך, האידיאולוגיה של התוקף הוצאה מהקשרה החברתי וההיסטורי בהצדקת פסק הדין. נטייה זו, להתאמה אישית של הממד האידיאולוגי, ניכרת גם בדבריה של מרטנס על הסיבות להקצנת הנאשם. היא דיברה, למשל, על העובדה שהוא לא זכה לחינוך רגשי כלשהו   

(Herzensbildung) והתייחסה שוב ושוב להיותו חריג בחברה אשר ישב לבדו בחדר ילדותו.

בכמה הזדמנויות, בעת הצדקת פסק הדין, נראה היה כי השופטת המכהנת עדיין מנסה להרצות לנאשם. היא התייחסה בדבריה על הנפגעים, כאנשים עם היסטוריה של הגירה ועבודה קשה. ניגוד זה של הנאשם, שחי על חשבון הוריו, מול אנשי החברה "החדשים" שעבדו קשה, נראה מוזר במובן כפול: לא זו בלבד שעצם הניסיון לחנך את הנאשם מטרידה ואף מרגיזה, אלא, שגם לא ברור כיצד נימוק "העבודה הקשה" של הנפגעים, קשור לחומרת אשמתו של התוקף ולהיקף הפשע.

.

התקווה, לגרום לנאשם למצוא את דרכו חזרה ל"דרך הנכונה", נמשכה עד לדברי הסיום של השופטת הראשית. היא פנתה אל הנאשם ואמרה לו, שהוא כנראה לעולם לא יחיה שוב בחופש – אם לא ישנה את גישתו הבסיסית.

לאחר הדיון התקיימה ליד בית המשפט מסיבת עיתונאים של כמה תובעים שותפים ויועציהם המשפטיים. עורכת הדין קריסטין פייטריק (Kristin Pietrzyk), המייצגת חלק מהתובעים, מתחה ביקורת חריפה על פסק הדין. היא קראה לו "לא מזיק, חסר אומץ ומוצא מהקשרו הפוליטי". בהצהרותיהם בפני בית המשפט, תובעים שותפים רבים מתחו ביקורת על יחס המשטרה לניצולים ועל עבודת החקירה, שנעשתה לאחר הפשע. העובדה שהשופטת הראשית, בנימוק פסק הדין, קראה לקורבנות לשנות את נקודת מבטם בכל הנוגע לביקורת שהביעו כלפי רשויות הביטחון, הייתה "הדבר החצוף ביותר ששמעה בחייה מסנאט בית משפט להגנת המדינה", הוסיפה פייטריק.

עורכת הדין איליל פרידמן (Ilil Friedman), שייצגה את אפטקס איברהים, הבהירה כי היא ומרשה לא מצליחים להבין בשום צורה ואופן, מדוע פיגוע הדריסה נגדו לא הוערך ונקבע כניסיון לרצח גזעני נוסף.

איסמאת תאקין, הבעלים של מסעדת הקבב, אמר גם הוא כי פסק הדין היווה אכזבה גדולה עבורו, אך הוא הודה על הסולידריות שקיבל וחש, זה נותן לו כוח רב, אמר. עוד הוסיף, "לא נוותר, לא משנה מה פסק הדין, כולנו ניתן את הטוב ביותר עבור החברה הזו ויחד נעשה את מה שבכוחנו לעשות".

נעמי ה' (Naomi H), ששרדה את ההתקפה על בית הכנסת, הביעה את אכזבתה מאופן הדיווח על המשפט באמצעי בתקשורת. יחד עם תובעים שותפים אחרים, היא קראה שוב ושוב לא לתת למפגע במה. לצערה וכן לצער האחרים, שוב ושוב התעלמה התקשורת מקיראתה זו.

לאחר 26 ימי משפט, בהם נשמעו למעלה מ-80 עדים ומומחים והיו מעורבים למעלה מ-40 תובעים שותפים, הסתיים ההליך המשפטי המרכזי נגד התוקף מהאלה. פסק הדין עדיין איננו סופי, מכיוון שכמה תובעים שותפים וכן ההגנה הודיעו, כי יבחנו את האפשרות לערער.