הנפגעים משמיעים את קולם

ביום השמיני למשפט הנאשם בפיגוע לכאורה, בעיר האלה, העידו הניצולים מהמתקפה. הניצולים העידו על חוויותיהם וכיצד אלו השפיעו על חייהם לאחר מכן. בנוסף, העיד קצין ממשרד החקירות הפליליות (LKA) ולבסוף הוצג סרטון ממצלמת המעקב שממול לבית הכנסת. שוב ושוב הושמעה ביקורת חריפה נגד התנהלות המשטרה והתייחסותה לנפגעים. במהלך מתן הצהרותיהם של נפגעי המתקפה, צחק הנאשם ואף ניסה להתגרות בהם.

העדה הראשונה מבית הכנסת הייתה האזרחית האמריקאית מולי ס' (.Mollie S). ס' גרה בברלין ונסעה עם קבוצה להאלה ב-8 באוקטובר 2019 לכבוד יום הכיפורים. הנפגעת תיארה בפירוט את חוויותיה מן היום המדובר. לאחר תפילת שחרית, ב-9 באוקטובר 2019, היא יצאה לטייל לבדה בסביבת בית הכנסת. אם הייתה עושה זאת כמה דקות מאוחר יותר, היא כנראה כבר לא הייתה בחיים, היא קובעת. היא שמעה קולות ורעשים חזקים בזמן שישבה על ספסל בפארק והחליטה לשבת, לחכות ולהימנע מכל פעולה לבינתיים. כשחזרה לבית הכנסת לפגוש את האנשים היחידים אותם הכירה, היא נשלחה מהמקום על ידי השוטרים. רק מאוחר יותר היא הורשתה לחזור לבית הכנסת דרך כניסה צדדית. מספר חודשים לאחר הפשע היא אובחנה כסובלת מהפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD). לאחר מתן הצהרה על ההיסטוריה המשפחתית שלה, אמרה כי הנאשם "התעסק עם האדם הלא נכון" וכי "אחרי היום […] הוא לא יעורר מהומה נוספת."

לאחר מכן, התובעת המשותפת איונה ב' (.Ijona B) תיארה כיצד היא חוותה את התקיפה. במשך זמן רב לא קיבלו הנפגעים מידע על המתרחש וחיכו לשווא, עד שתגיע המשטרה לבית הכנסת כדי להסביר להם את המצב. "לא הייתה שום תקשורת סבירה מצד המשטרה", אמרה איונה ב'. היא הביעה את תדהמתה כי שעות לאחר הפיגוע עדיין היו שוטרים בתפקיד "שלא היה להם מושג שאנחנו יהודים." בסופו של דבר הובלו באי בית הכנסת לאוטובוס הנראה לעיני כל, עליו נאלצו להמתין עוד כשעה. שם הם היו "נתונים לחסדי הצלמים", מה ש"הקשה עוד יותר על הכל". הניצולה סיכמה בהצהרה ברורה: "אמנם זה היה מזעזע עבור כולנו […], אבל זה בהחלט לא ימנע מאיתנו או ממני ללכת לבתי כנסת ולחיות כיהודים בגלוי. לא ניתן לו או לאף אחד אחר לקחת את זה מאיתנו."

הרב ג'רמי בורוביץ' (Jeremy Borovitz) היה גם כן בבית הכנסת במהלך הפיגוע. הוא הרחיב לגבי האופן שבו כוחות המשטרה התייחסו אליו ותיאר מצבים מסוימים כ"לא ברורים". למשל, הם היו צריכים להעביר את המזון הכשר שלהם ממזוודה גדולה לשקיות ניילון קטנות, לפני שהם הורשו לקחת אותו איתם. בנוסף, נזירה נוצרית חיכתה באוטובוס הפינוי לשם טיפול רוחני. למרות המחווה, שכנראה הגיעה מניעים טובים, בהתחשב בהיסטוריה ארוכה של המרה כפויה, הדבר היה "מטריד" עבורם במצב זה. הוא העיד כי חש שהמשטרה מתייחסת לניצולים מבית הכנסת יותר כמו לחשודים מאשר כאל קורבנות. לעומת זאת, הקבלה בבית החולים הייתה שונה לגמרי, שם הצוות התייחס בחביבות רבה לנפגעים. אף על פי כן, אפילו בבית החולים, במהלך תפילת נעילה, נפגעי המתקפה התבקשו על ידי המשטרה לסיים את התפילה בטרם עת, מכיוון שהם רוצים לתדרך אותם. כששאל הרב היכן יוכל לבלות את הלילה, מכיוון שנמנעה ממנו הגישה לבית הכנסת, הוא קיבל תשובה קצרה שלא הייתה מובנת בעיניו, כי "עליו להמתין למדינה". עוד הביע את זעזועו, מהעובדה שביום שלמחרת הדפיסו עיתונים בעמוד הראשי תמונות של פניה של בתו בת החמישה עשר חודשים. הרב בורוביץ' בכל זאת הביע תקווה ואמר כי החיים היהודיים בגרמניה "ימשיכו, יפרחו, יגדלו", אך הוסיף כי הדבר מחייב שיתוף פעולה של החברה הגרמנית.

החזן רומן יוסל ר' (.Roman Yossel R) היה גם הוא בבית הכנסת בזמן התקיפה. במהלך חקירתו הזכיר בין היתר את היסטוריית ההגירה שלו כפליט מרוסיה. הוא קיבל הרבה עזרה ותמיכה מהמדינה הגרמנית, הזדהה יותר ויותר כגרמני ולבסוף קיבל אזרחות גרמנית. המתקפה "ריסקה את עולמו", מכיוון שהוא ושאר המבקרים בבית הכנסת הותקפו אך ורק בגלל שהם יהודים. לכן, לתקופה קצרה הוא שקל להגר לישראל. עם זאת, ביטויי הסולידריות לאחר הפיגוע הניאו אותו מלעשות זאת. רומן יוסל ר' פנה ישירות לנאשם בהצהרתו: "הרחוב היה מלא. אלפי אנשים, מעטים מהם יהודים. הם שרו לשלום. […] ואז הבנתי שזו גרמניה שאני מכיר." לאחר מכן החליט להישאר בגרמניה. לבסוף אמר לנאשם: "לא יצא דבר ממה שעשית."

הנאשם התגרה שוב ושוב בעדים במהלך החקירות. כשמולי ס' העידה כי היא עובדת עבור ארגון יהודי, הוא צחק – בתגובה, השופטת אורסולה מרטנס (Mertens) הזהירה אותו. עורכת הדין ד"ר קטי לאנג (Kati Lang) ציינה כי הנאשם צחק במהלך החקירה אפילו למילים כמו "שואה". היא הוסיפה כי התנהגות מסוג זה אינה מכבדת בית משפט גרמני בשום צורה. כאשר איונה ב' העידה כי היא התקשתה להתמודד עם מות שני הקורבנות וכי באופן אישי הייתה מעדיפה ש"היה יורה לעברי ולא הורג שני אנשים אחרים שלא היה להם שום קשר לזה", הנאשם מלמל "גם אני" בתגובה, לטענת נציגי התובעים השותפים. בהזדמנות אחרת הוא התגרה בשפה אופיינית לנאציונל-סוציאליסטים, שהובילה נזיפות חוזרות ונשנות.

לאחר חקירתו של קצין LKA האחראי על אבטחת ראיות בזירת הפשע, הוצגו קטעים מהקלטות מצלמת המעקב של בית הכנסת. הסרטון מראה, כי כתריסר מכוניות חלפו על פני התוקף החמוש מול בית הכנסת וגופתה חסרת החיים של יאנה ל' (.Jana L). שוטרת, שהגיעה מאוחר יותר למקום, עברה גם היא ליד גופתה של יאנה ל' מספר פעמים ולא נראה כי ניסתה לתת עזרה ראשונה. נציג אחד הנפגעים ציין כי ההליכים הנוגעים לאי מתן עזרה ראשונה על ידי השוטרת כבר בעיצומם.

היום הסתיים שוב בסכסוך, הפעם בין נציג הפרקליטות הפדרלית, התובע הציבורי הבכיר סטפן שמידט (Stefan Schmidt), לבין נציגי התובעים המשותפים, בדבר האפשרות להשתמש ברישומים פליליים מהמשפט במנשנגלדבאך Mönchengladbach, בו כריסטיאן ו' (.Christian W) נחקר, ולפי דיווחים, הפיץ את הסרטון המקוון של המתקפה, בפורום מונחה התמונה 4chan. בניגוד לחוות הדעת של הפרקליטות, כמה נציגים של התובעים השותפים רואים בתיקי חקירה אלה כרלוונטיים לפשע הנדון ולשאלת האשמה. לכן, הם הגישו בקשה רשמית לקבלת הרישומים הפליליים.

ההליכים יימשכו ב -2 בספטמבר 2020. ואז יעידו ניצולים נוספים מהתקיפה.