"עליונות לבנה" הורגת

ביום ה-13 למשפטו של הנאשם בניסיון הפיגוע בהאלה, העידו שני תובעים שותפים, שהיו בבית הכנסת בהאלה ב-9 באוקטובר 2019. בנוסף, העידו ארבעה שוטרים עליהם ירה הנאשם מול מסעדת הקבב והם החזירו אש.

בתחילת הדיון איימה השופטת המכהנת מרטנס (Mertens) בקנסות והרחקה מאולם בית המשפט, אם ישמעו מחיאות כפיים, כמו ביום הקודם, לאחר הצהרות העדים. לטענתה, אפשר להביע תמיכה בעדים בדרכים אחרות. שניים מפרקליטי התובעים השותפים, אלכסנדר הופמן (Alexander Hoffmann) וקריסטין פייטריק (Kristin Pietrzyk), נקטו עמדה כנגד איומים אלה: מחיאות הכפיים הקצרות לא שיבשו הליכים, אלא רק היוו ביטוי לסולידריות עמוקה. אם בית המשפט יטיל את העונשים בפועל, הוא יצטרף למסורת של יחס לא מכבד של בתי משפט לקורבנות אלימות ממקור ימני קיצוני. לאחר שתי הצהרות העדים הבאות, הציע עו"ד הופמן להביע סולידריות באמצעות עמידה בשקט – מחווה אליה הצטרפו אנשים רבים בחדר.

העדה הראשונה ליום זה, ז'קלין לורן פ' (.Jacqueline Lauren F) תיארה כיצד טראומת הפיגוע טלטלה את חייה. כשהייתה בת שש, היא ראתה את השפעות הפיגוע ב-11 בספטמבר על אביה, שעבד באותו הזמן במרכז הסחר העולמי ושרד את המתקפה. היא תמיד ידעה מה זה אומר לסבול מטראומה, גם דרך החוויה הבין-דורית של השואה. כששרדה את הפיגוע ב-9 באוקטובר 2019, שבמהלכו טעתה וחשבה שיאנה ל' (.Jana L), שנרצחה מול בית הכנסת, הייתה חברתה מולי ש' (.Mollie S), ידעה מיד שהיא מעתה ואילך לא תהיה אותו האדם שהייתה קודם לכן.

שלוש הטראומות שעיצבו את חייה קשורות כולן באנטישמיות: מאז ה-11 בספטמבר נרטיבים אנטישמיים ופנטזיות קונספירציה קיבלו חשיבות והתפשטו דרך האינטרנט. הנאשם מהאלה הסתובב גם הוא במעגלים אלה, ולכן אין לראותו כ"זאב בודד", שכן רצה להניע חקיינים בעזרת מעשיו. יש לחקור ולפקח בדחיפות על הקהילות המקוונות הקשורות לאידיאולוגיה של "עליונות לבנה". בתפקידה כתובעת שותפה, היא גם רצתה לציין כי העבריין לא פעל בשום פנים ואופן רק על ידי אנטישמיות, אלא שגם גזענות, איסלאמופוביה וסקסיזם שזורים בראיית עולמו. יש לה רושם שלעתים קרובות אין התייחסות לנושאים אלה בדיונים על הפיגוע.

העדה השנייה, סברינה ס' (.Sabrina S), הדגישה שהיא לא רק יהודייה, אלא גם אישה, שמאלנית, מהגרת ולסבית, לכן היא מייצגת יעד כולל בתפיסת עולמו של העבריין. העליונות הלבנה מהווה איום על כל האנשים באשר הם: "אני מסתכלת כאן סביב וכולנו נראים כמו יאנה או קווין או איזמט". לא ניתן לתקן את בעיית דרכי החשיבה הימנית והטרור הימני אפילו באמצעי הביטחון הקשים ביותר. החלק הראשון של תהליך ההקצנה נעשה בתוך ודרך החברה עצמה, שבה נורמלי לומר שהמהגרים יוצאי איסלאם אינם שייכים לגרמניה, בהתאם לדברי הנאשם. רק מאוחר יותר המגעים המקוונים שלו עם חבריו הפכו לטרור ימני. לכן לא מדובר בפתרון פשוט של הגנה על בתי כנסת או הכנסת העבריין לכלא לנצח: הדבר המרכזי, לדברי סברינה ש', הוא שכולנו צריכים למנוע מילדינו להפוך לימנים קיצוניים וניאו-נאצים. מי שגדל עם כבוד לאנשים אחרים, לא יכול להפוך לאדם כמו הנאשם. גם אם האמון שלה בהגנת המדינה, במערכת המשפט ובמשטרה יישבר, היא מקווה שהיא תראה את כל קורבנות הגזענות והאנטישמיות חיים בעוצמה ושמחה.

כמו ג'קלין לורן פ', ש' דיווחה גם כן על הקשיים הכרוכים במציאת עזרה טיפולית.

במחצית השנייה של היום ה-13 למשפט, השוטרים שהשיבו אש ליריות הנאשם מחוץ למסעדת הקבב, נתנו את עדותם בזה אחר זה. המתנקש נפגע בצווארו במהלך חילופי האש ונפל ארצה, אך הצליח להימלט. על פי כתב האישום, הירי לכיוון שירותי החירום נטען כניסיון לרצח.

שלושה קצינים שהרכיבו יחידת סיור שענתה לקריאה לעזרה מזירת הפשע תיארו את אירועי היום בהסכמה רבה: על פי קציני הסיור שרה ב' (.Sarah B) ודירק פ' (.Dirk F), הם נתמכו על ידי עמיתם דניאל ל' (.Daniel L) במבצע שגרתי בהאלה נוישטאדט (Halle-Neustadt) בצהרי ה-9 באוקטובר 2019. בדרך לשם הם קיבלו מידע שיש צורך ביחידת חירום בהומבולדטשטראסה (Humboldtstraße), שם ממוקם בית הכנסת. הם לא הגיבו לכך בהתחלה, אלא הציעו את תמיכתם רק כאשר עמיתים אחרים דיווחו כי הם כבר נמצאים בהאלה-נוישטאדט. רק כששאלו למה בדיוק לצפות בהומבולדשטראסה, שמעו דיווח על מחבל אחד או יותר, כלי נשק, חומר נפץ והרוג אפשרי. כמובן שעלתה השאלה, האם דיווח זה שקיבלו הכיל גם את המידע שבית הכנסת היווה יעד לתקיפה. בדרך להומבולדטשטראסה, שרה ב' ודניאל ל' הצטיידו בציוד מיגון כבד, ל' גם התחמש בתת מקלע. לאחר מכן דיווחו להם מהשטח, על תוקף במסעדת קבב בלודוויג-ווקרר-שטראסה (Ludwig-Wucherer-Straße ). כשהגיעו לזירה, הנאשם פתח לעברם באש מיד. הוא פגע ברכבם מספר פעמים. לאחר שתי היריות הראשונות לעבר הנאשם "שום דבר לא קרה לזמן מה", תיאר ל' בבית המשפט. תמונות מהשטח מראות כי הנאשם נפגע בצווארו מכדור ונוטרל, אך הצליח להימלט במכוניתו. במהלך התשאול העלו התובעים השותפים את השאלה מדוע השוטרים לא התקדמו במצב זה בניסיון להתעמת עם המחבל. שירותי החירום ושוטר אחר, שהגיע אחר כך למקום ברכב אזרחי, הסבירו להם שלא ברור להם לחלוטין אם הם אכן פגשו את המחבל וכי יש לחכות למידע נוסף. הם איבדו במהירות את המחבל שנמלט ומלאו תפקידים שונים ומשימות שונות עד הערב. הם הונעו מהמטרה לתפוס את העבריין. כל ארבעת השוטרים דיווחו על ההשלכות הפסיכולוגיות הקשות של הפשע, נדודי שינה, חרדה וצער. אף אחד מהם עדיין לא חזר לסייר עד היום.

הדיון יימשך ב- 22 בספטמבר 2020.